סלט תאילנדי של תרד מים, או בשמו האקזטי מורנינג גלורי שמאוד דומה לתרד טורקי שקל להשיג. אז את הסלט הזה עשיתי מתרד טורקי והוא יצא מעולה

המרק הזה התחיל מגירסה טבעונית שהכנו מדי פעם משאריות ירקות, באחת הפעמים הכנסתי שקית של ציר גלטיני, ובום קרה הקסם והמרק הפך לממכר, יש בו את הטריות של ירקות שמתבשלים קצר ושומרים על הביס שלהם, בטיגון קל בשמן זית ועומק של ציר שבושל שעות

מענין שמתכון מסורתי לאמפנדס הוא מקמח קסאבה ידידנו. בצק דק עמוס בבשר שמן, מתברר שבצק קסאבה אוהב שמן. אחד הטובים

קערית של דיסת קוואקר עם תפוחים, יש לה מרקם שלא דומה לגרבר ומתיקות מדויקת שאין כמוהה לבוקר קריר. בהעדר קוואקר הינה אופציה מצוינת שבה המרקם של דלעת הספגטי מיצר טקסטורה משכנעת

דצמבר זה הזמן שבו החוביזה מתפשטת בכל מקום, יש שפע של עלים רכים ועדינים, ירוק בוהק וטעים. זה אולי עלה הבר שהכי קל ללקט ולבשל. בערבית ניקרא ח’ביזה שזה לחם. המתכון פה יחסית ניטרלי כדי לשאת עליו בגאוה ממרחים שונים

אלו קציצות שמכונות אצלנו קציצות ילדים, השילוב של גזר מתקתק בצל שגם הוא די מתוק ובשר עוף, שטעמו לא משתלט מיצר קציצה קלילה. חטיף במתיקות עדינה

מהפרוטוקול של טרי וואלס למדתי שכדאי לאכול כמה פעמים בשבוע חלקי פנים, כזו צנצנת במקרר עושה את זה פשוט. הקישואים מאווררים את הממרח שנוטה להיות כבד

גזר מתוק מגורד, לימון כבוש קצוץ ושום טרי מטוגן, טעמים חזקים שעובדים מעולה עם בשר וכבושים

ארוחה ורסטילית, תמיד אותו מחבת ברזל כבד, המרכיבים בפנים משתנים לפי מה שיש. בהשראת הפרוטוקול של טרי וואלס