מאפה פלסטינאי במקור ממולא בתרד עלי בר וסומק. גירסה פרוטוקולית בעזרת קמח קאסבה

טעמים פשוטים ונעימים שהולכים נהדר עם סלט ואבוקדו. לביבות שכיף להכין מהן כמות ולהקפיא לארוחה נוסעת

קערית של דיסת קוואקר עם תפוחים, יש לה מרקם שלא דומה לגרבר ומתיקות מדויקת שאין כמוהה לבוקר קריר. בהעדר קוואקר הינה אופציה מצוינת שבה המרקם של דלעת הספגטי מיצר טקסטורה משכנעת

לא בדיוק מתכון, יותר צרוף של שני מתכונים מרק חמוסטה חמצמץ ושערות אסדו שמזכירות את מילוי הסיסקה המסורתי

דצמבר זה הזמן שבו החוביזה מתפשטת בכל מקום, יש שפע של עלים רכים ועדינים, ירוק בוהק וטעים. זה אולי עלה הבר שהכי קל ללקט ולבשל. בערבית ניקרא ח’ביזה שזה לחם. המתכון פה יחסית ניטרלי כדי לשאת עליו בגאוה ממרחים שונים

אונינטריב הוא נתח נהדר מהצלעות, טוב לו לקבל הרבה זמן בתנור. כאן עטוף בירוקים מוגבהה על בצלים. סיר מושלם לחזור אליו הביתה

הן קטנות מלאות טעם ועסיסיות, חיות במקפיא ומופשרות ברגע. קוראים להן נקניקיות בוקר אבל הן ניראות כמו קציצות קטנות. והן נהדרות. במקור הן מירך חזיר, אפשר גם להשתמש בהודו

עלים של מַרְווַת יְרוּשָׁלַיִם הם מהנפלאים שיש לעלי המילוי, הם צצים בתחילת החורף וניתן ללקט אותם או ליקנות בשווקים הערבים

ארוחה ורסטילית, תמיד אותו מחבת ברזל כבד, המרכיבים בפנים משתנים לפי מה שיש. בהשראת הפרוטוקול של טרי וואלס

אם מזון, שאין יום בלי מבחר מהעלים הטובים שלה ורוטב משתנה
זה ניסיון להציע את סלט החסה המושלם, שיהיה קרנצ’י מרענן, רב מרקמים וקליל במידה

שייק שנותן בוסט אנרגיה נהדר לשעות אחר הצהרים, מבוסס על קוקטייל אדרנל מפרוטוקול המינרלים של מורלי

הרעיון של הלביביות הכיפיות האלו הוא היכולת של פיסת העלה להחזיק את שאר הטעמים, זה נישאר קריספי, החלקים המעובים של העלה עוברים ריכוך וכירמול וחוזרים לעלהים ומתאחדים בעזרת קמח מאפונה\קוקוס