קלאסיקה, במקור עם חמאה ושלוט. אפשר בקלות להשתמש בשמן זית עדין ובצל סגול

לפני שהיתי בתזונה הזו לא ממש יצא לי להכין אסדו, היה נידמה לי שזה מורכב יותר מדי ומחייב מעשנה. בשנה האחרונה זה הפך לאב מזון. זו גירסה עסיסית של בישול עם נוזלים שבעני עוזרות לשערות להישאר עסיסיות. מכינה ומעבירה לקופסת זכוכית ולמקרר. יש לזה כל כך הרבה שימושים

לזניה זו אם מזון ששווה להתאמץ לבקר אותה לפעמים. כאן גירסה 100 אחוז פרוטוקולית, בלי עגבניות. בתפקיד הפסטה הבטטה הלבנה. מלאכת שכבות

פאי רועים זו הגירסה עם בשר כבשים וקוטג’ פיא עם בקר, בקר שמן מתאים פה. בטטה צהובה שהיא קצת יותר יבשה ומזכירה תפוח אדמה משלימה את הקמופלאז’. מחבת שיש בו נחמה

סיר חורפי עם טעמים עמוקים של בקר. שהכרוב מאוורר קצת ומאזן

על האש או על מחבת, עם סלטים טריים, כבושים וממרחים זו ארוחה אולטימטיבית

נתח קטן ומשוייש, המשך של מכסה האנטריקוט לכיוון האונטריב. הרבה טעם צליה חזקה וקצרה

השומן שיש על צלעות הטלה נהדר לשימוש בירקות שמוגשים ליד, מסירה קוצצת דק וממיסה בסבלנות

אונינטריב הוא נתח נהדר מהצלעות, טוב לו לקבל הרבה זמן בתנור. כאן עטוף בירוקים מוגבהה על בצלים. סיר מושלם לחזור אליו הביתה

שיטה של בישול איטי בסיר כבד, כאשר הסיר אטום והבשר מוגבהה מעל ירקות קשים שלמים, הבשר מתרכך לאט במיצים של עצמו, מתאימים לבישול הזה נתחים יחסית שמנים

צלע על העצם בצליה ארוכה ואיטית. החריצה של מיכסה הצלעות עוזרת לקבל שומן קריספי

הרבה ירקות מעט בשר, שומן טעים, פטריות, נבטים מצליבים. ארוחת צהרים פשוטה וטעימה. שאר בני הבית יכולים לאכול מעל אורז לבן

מפתיע כמה טעם יש בבצל סגול מוחמץ, ושייטל הוא בשר עם המון טעם מוכן בדקה, רך ועסיס

דלעת יפנית מפתיעה בעזות הטעם שלה, היא גם שומרת על צורה ומתבשלת מהר. יחד עם הבשר והשומן, צהרים ברגע

מפתיע כמה שהחיקוי טעים, יש מתיקות נעימה ורכות בדלעת ספגטי. הדבר היחידי שחסר זה תחושת האל דנטה
את הבולונז אפשר לעשות עם עגבניות למי שהחזירה, או עם ציר