מנפלאות הבטטה הלבנה. קלצו’נה אשכרה קריספית ממש, הפעם במילוי בשר וזיתים

לפני שהיתי בתזונה הזו לא ממש יצא לי להכין אסדו, היה נידמה לי שזה מורכב יותר מדי ומחייב מעשנה. בשנה האחרונה זה הפך לאב מזון. זו גירסה עסיסית של בישול עם נוזלים שבעני עוזרות לשערות להישאר עסיסיות. מכינה ומעבירה לקופסת זכוכית ולמקרר. יש לזה כל כך הרבה שימושים

לזניה זו אם מזון ששווה להתאמץ לבקר אותה לפעמים. כאן גירסה 100 אחוז פרוטוקולית, בלי עגבניות. בתפקיד הפסטה הבטטה הלבנה. מלאכת שכבות

עגבניות חוזרות יחסית מאוחר, עד אז הינה תחליף שעושה את ההמתנה ניסבלת פלוס, זה אשכרה רוטב מאוד טעים שהוויב האיטלקי שלו תורם לתחושת העגבניות

פאי רועים זו הגירסה עם בשר כבשים וקוטג’ פיא עם בקר, בקר שמן מתאים פה. בטטה צהובה שהיא קצת יותר יבשה ומזכירה תפוח אדמה משלימה את הקמופלאז’. מחבת שיש בו נחמה

סיר חורפי עם טעמים עמוקים של בקר. שהכרוב מאוורר קצת ומאזן

על האש או על מחבת, עם סלטים טריים, כבושים וממרחים זו ארוחה אולטימטיבית

נתח קטן ומשוייש, המשך של מכסה האנטריקוט לכיוון האונטריב. הרבה טעם צליה חזקה וקצרה

שעועית תאילנדית מככבת באוגוסט שהירוקים והעלים כבר עיפים

אונינטריב הוא נתח נהדר מהצלעות, טוב לו לקבל הרבה זמן בתנור. כאן עטוף בירוקים מוגבהה על בצלים. סיר מושלם לחזור אליו הביתה

שיטה של בישול איטי בסיר כבד, כאשר הסיר אטום והבשר מוגבהה מעל ירקות קשים שלמים, הבשר מתרכך לאט במיצים של עצמו, מתאימים לבישול הזה נתחים יחסית שמנים

צלע על העצם בצליה ארוכה ואיטית. החריצה של מיכסה הצלעות עוזרת לקבל שומן קריספי

הרבה ירקות מעט בשר, שומן טעים, פטריות, נבטים מצליבים. ארוחת צהרים פשוטה וטעימה. שאר בני הבית יכולים לאכול מעל אורז לבן

בטטה לבנה, בטטה סגולה, ובטטה כתומה. טעמים קרובים ומספיק שונים כדי ליצר צלחת מנחמת ומענינת שיש בה מספיק מהצ’יפס כדי לספק

סלק צהוב הוא מהירקות שאני מעדיפה לאפות על מלח, צורת ההכנה הזו מרכזת את הסוכרים שבו ומוסיפה גם מעט טעם מעושן

מפתיע כמה טעם יש בבצל סגול מוחמץ, ושייטל הוא בשר עם המון טעם מוכן בדקה, רך ועסיס

גזר מתוק מגורד, לימון כבוש קצוץ ושום טרי מטוגן, טעמים חזקים שעובדים מעולה עם בשר וכבושים

מפתיע כמה שהחיקוי טעים, יש מתיקות נעימה ורכות בדלעת ספגטי. הדבר היחידי שחסר זה תחושת האל דנטה
את הבולונז אפשר לעשות עם עגבניות למי שהחזירה, או עם ציר

מאוד התחשק לי פיסות דג לבן קריספיות ופחממה מטוגנת ליד. אתגר להצליח ליצר תחושה דומה בלי טיגון עמוק ובלי פרורי לחם. הינה הניסיון שלי. מאוד מספק. חיבים מחבת ברזל כבדה ליצר מספיק חום לקראסט

לחי פרה זה בשר מהמממ, מלא קולוגן וריקמות חיבור. יש לו גודל נוח של שתים שלוש מנות, והוא טעים ממש. בישול של שעה מרכך אותו מספיק ונוצר ציר גלטיני בריא וטעים

קארי כתום שמקבל את המתיקות שלו ממנגו. נהדר בקיץ שיש מלא מנגו וכתומים. השימוש בקוקוס הוא טבעי, והתוספת של פירות ים מזינה וטעימה מאוד